מזרחי ואח' נ' בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעות כספיות הדדיות שעניינן עסקה לאספקת ברזל לבניית ביתו של התובע.

אין חולק, כי בתאריך 02.12.2008 הזמין התובע, מר דוד מזרחי (להלן: "התובע" או "הנתבע שכנגד") מאת הנתבעת (להלן: "הנתבעת" או "התובעת שכנגד") ברזל לשם בניית ביתו השוכן ביישוב דגניה ב', וחתם עמה על 'טופס הזמנה' ביחס לעסקה הנ"ל (נספח א' לכתב התביעה). עוד אין חולק, כי התובע שילם לנתבעת סך של 101,400 ₪ עבור אספקת הברזל ובגין סכום זה הנפיקה לו הנתבעת חשבוניות כדין. כן אין מחלוקת בין הצדדים, כי הברזל סופק לתובע ע"י הנתבעת בהתאם לתכניות המהנדס אשר הוגשו לנתבעת, עפ"י הזמנה של הקבלן בשטח ובהתאם להתקדמות הבניה (סעיפים 4, 5 ו- 6 לכתב התביעה). בגין אספקת הברזל הנפיקה הנתבעת תעודות משלוח אשר נחתמו ע"י הקבלן מטעם התובע בעת קבלת הברזל.

הצדדים חלוקים ביניהם באשר לכמות הברזל אשר סופקה בפועל לאתר הבניה ושיעור התמורה המגיעה לנתבעת בגינה. מחד, טוען התובע כי שילם ביתר, באשר הנתבעת סיפקה לאתר הבניה כמות ברזל גדולה מן הנדרש עפ"י התוכניות ההנדסיות וכתב כמויות של המהנדס מטעם התובע. מכאן, זכאי התובע, לטענתו, להשבה מהנתבעת בסך של 32,350 ₪. מאידך, טוענת הנתבעת כי וכי קיימת התאמה מלאה בין כמות הברזל שסופקה לבין הכמות הנדרשת לבנייה עפ"י התכוניות ההנדסיות וכי התובע לא שילם לנתבעת את מלוא התמורה המגיעה לה בגין הברזל אשר סיפקה לאתר ונותר חייב לה כספים בסך 9,100 ₪

השאלה המצריכה הכרעה בין הצדדים בתיק דנן הינה, האם כמות הברזל שסיפקה הנתבעת בפועל לאתר הבניה של התובע הינה בהתאם להסכם שביניהם, או שמא סיפקה הנתבעת לאתר כמות גדולה של ברזל בניגוד להזמנה, ההסכמות שבין הצדדים ביחס לאופן וכמות אספקת הברזל, התכניות ההנדסיות והמפרט הטכני של המבנה.

ביום 09.03.2010 מונה בהסכמת הצדדים מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס מר רונן שטרנברג (להלן: "המומחה שטרנברג" או "מומחה ביהמ"ש"), על מנת שיחווה דעתו בכל השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים והעולות מכתבי הטענות. עוד הסכימו הצדדים, כי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט תהא סופית ומכרעת, בכפוף לפניית הצדדים אל המומחה בשאלות הבהרה וחקירתו בבית המשפט.

בסופו של יום, ניתנו חוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות הבהרה ששיגרה אליו הנתבעת ובגדרן קבע המומחה שטרנברג, כי הנתבעת סיפקה 29,341 טון ברזל לאתר הבניה של התובע.

תמצית טענות התובע

התובע טוען, כי בתאריך 02.12.2008 התקשר עם הנתבעת בהסכם לאספקת ברזל לשם בניית ביתו עפ"י 'תכניות מהנדס' אשר הוגשו לנתבעת. לטענתו, נציגי הנתבעת ציינו בפניו כי מחירו של טון ברזל עומד על 3,100 ₪, והוסכם ביניהם כי הברזל יסופק לאתר העבודה על פי הזמנת הקבלן, בהתאם לתוכניות ועל פי התקדמות העבודה בשטח. נטען כי הסכמות אלו מעוגנת בהסכם בכתב שנערך בין הצדדים, ובו נרשם מפורשות, כך לטענת התובע, כי הברזל יסופק לפי תכנית מהנדס.

התובע טוען, כי ההזמנה ההתחלתית עמדה על 20 טון ברזל שהוזמנו בהסתמך על חישובי נציגי הנתבעת ובהסתמך על תכנית הבנייה ובגינה שולמו לנתבעת סך של 23,800 ₪. לטענתו, ככל שהתקדמה הבנייה, הגיעו משלוחי ברזל נוספים, כאשר לנתבעת השליטה המלאה על משקל הברזל ועל אופן ביצוע המשלוח. בגין משלוחים אלה שילם התובע בתאריכים 19.01.09 ו- 27.01.09 סך כולל של 30,000 ₪ נוספים. כעבור חודשיים, התקבלה פנייה נוספת מנציג הנתבעת לתשלום נוסף בסך 7,000 ₪.

לטענת התובע, בתאריך 08.04.2009 התקבל לידיו כתב כמויות ערוך ע"י המהנדס י. עמאשה-שירותי הנדסה אזרחית (להלן: "המהנדס עמאשה") שהכין את תכניות הבית, ובו נרשם כי כמות הברזל המקסימאלית הנדרשת לבנייה עולה כדי 23.5 טון בלבד. לעומת זאת, טענו נציגי הנתבעת בפני התובע כי הם סיפקו לאתר הבניה ברזל בכמות של 34 טון בהתאם לחשבוניות שהנפיקה הנתבעת ונפרעו ע"י התובע.

התובע טוען, כי חישובי הנתבעת לכמות הברזל אשר סופקה לאתר הבניה הינה שגויה, באשר אינם תואמים את התוכניות וחוות דעתו הראשונית של המומחה שטרנברג אשר קבע תחילה, כי כמות הברזל הנדרשת לאתר הבניה של התובע עומדת על משקל מצטבר של 26.4 טון בלבד. משכך, כמות הברזל המקסימאלית שאפשר להכניס בביתו של התובע, קטנה באופן משמעותי מזו שסופקה לו, לכאורה, בפועל ע"י הנתבעת. עקב כך, שילם התובע לנתבעת ביתר של כ- 4 טון ברזל.

התובע השיג על קביעותיו של מומחה בית המשפט בציינו, כי חוות דעת המומחה בשלמותה וכלל תשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו ע"י הנתבעת, דינן להיפסל. לחלופין, נטען כי על בית המשפט להתעלם מהתיקון וההשלמה לחוות דעתו המקורית של המומחה אשר התקבלו אגב המענה שנתן האחרון לשאלות ההבהרה ששיגרה אליו הנתבעת, ולפיהם התווספו למשקל הברזל שניתן בחוות הדעת הראשונית כ- 4 טונים נוספים של ברזל. לטענת התובע, שאלות ההבהרה, כפי שנוסחו ע"י הנתבעת, חורגות מהגדרתן בתקנות ומקומן בחקירה נגדית. נטען כי במסגרת שאלות ההבהרה העלתה הנתבעת נתונים חדשים שהן זרות לחוות הדעת ואשר לא עמדו בפני המומחה, ולכן היה על המומחה להתעלם מהן. משלא עשה כן, פעל מומחה ביהמ"ש שלא בהגינות ובחוסר תום לב וגילה נטייה ברורה לטובת הנתבעת באופן המצביע על חוסר אובייקטיביות שלו. לשיטתו, מומחה ביהמ"ש שינה את חוות דעתו בהתאמה מוחלטת לנתונים שהועברו לו על ידי הנתבעת, באופן הפוגם בעצמאותה והגינותה של חוות הדעת. התנהלותו הפגומה של המומחה מעלה חשש שמדובר בחוות דעת מוטית המצדיקה פסילתה, או למצער פסילת התשובות לשאלות ההבהרה, דחיית מסקנותיו של המומחה ופסיקה לטובת התובע וכנגד עמדתה של התובעת.

התובע טוען, כי מלבד חוות דעתו הראשונית של המומחה, קיימות ראיות נוספות אשר תומכת בעמדתו כי הוא חויב בעבור ברזל בכמות העולה על זו שסופקה לו בפועל. נטען כי נציגי הנתבעת לא שקלו את הברזל שסופק לאתר הבניה של התובע, אלא חישבו ותמחרו את משקל הברזל לפי מפתח של מידות ומשקל לכל סוג ברזל, כפי שמפורט בתעודות המשלוח שהונפקו לתובע. לטענת התובע, שיטת חישוב זו יש בה כדי לגרום לטעויות משמעותיות במשקל הברזל המסופק, כך שהתובע מקבל כמות גדולה מן הנדרש ואף מחויב לפי כמות זו, בעוד שהנתבעת מרוויחה מכך. בנוסף לכך, נטען כי חישוביה של הנתבעת והתמחור שנעשה על ידה בוצעו על בסיס מחיר ליחידות, כאשר נמצא כי קיימת תוספת של 6% למשקל יחידה, על אף קיומה של אפשרות הפחתה של 4% שלא נעשה בה שימוש ע"י הנתבעת. לאור טעמים אלה המצטרפים לשורה של פגמים המהותיים אשר נפלו בחוות הדעת של מומחה ביהמ"ש, סבור התובע כי השכיל להרים את הנטל המוטל על כתפיו ולהוכיח את תביעתו.

תמצית טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת, כי החלה לספק את הברזל כדרישתו של התובע, לפי הסיכום שביניהם, בהתאם להזמנת הקבלן, לתוכניות הבניה שהוגשו לה ועל פי התקדמות הבניה, תוך שהיא מקפידה להנפיק תעודות משלוח עליהן חתם הקבלן מטעם התובע בעת קבלת הברזל לידיו. לטענתה, כתב הכמויות עליו נשען התובע בתביעתו הוכן ונערך ע"י המהנדס עמאשה בתאריך 08.04.2009 לאחר שכבר סופק הברזל לאתר הבניה. בטרם קיבל לידיו את כתב הכמויות, לא השיג התובע או מי מטעמו (הקבלן, המהנדס, האדריכל ומפקח הבניה) על כמויות הברזל שסופקו בפועל לאתר העבודה, ומשאלה סופקו בצירוף תעודות משלוח עליהן חתום הקבלן, הרי שבכך ניתן אישור לקבלת הברזל בפועל.

הנתבעת חולקת על טענת התובע, לפיה סופק לו רק 23.5 טון ברזל, וטוענת להגנתה כי סיפקה לתובע 29,454 טון ברזל, לרבות מסמרים, חוטי קשירה וחטים, בעלות כוללת של 109,860 ₪ כולל מע"מ, מתוכם שילם התובע לנתבעת סך של 101,400 ₪ בלבד, ולמעשה נותר חוב בסך של 8,460 ₪ אותו חב התובע לנתבעת ובגינו הוגשה התביעה שכנגד.

הנתבעת טוענת כי 'כתב הכמויות' שנערך ע"י המהנדס עמאשה שגוי מיסודו, שכן לכתב הכמויות זה יש להוסיף תכניות לשינויים ועבודות נוספות, כגון בניית קיר תומך באורך כ-30 מטר, רצפת חניה, מדרגות עולות לגג וחיזוק לקורת הפרגולה.

באשר לתקיפת חוות דעת המומחה שטרנברג מן הטעם הנעוץ באופן ניסוח שאלות ההבהרה ששוגרו אליו ע"י הנתבעת, נטען כי משלוח שאלות ההבהרה למומחה בוצע בשלב שבו הנתבעת לא הייתה מיוצגת ע"י עורך-דין והן הוגשו בהתאם להחלטת בית המשפט אשר התירה לכל צד המעוניין בכך להציג שאלות הבהרה למומחה (החלטה מיום 2.2.11). המומחה פעל כדין והשיב לשאלות ההבהרה, תוך שהוא מציג את תשובותיו הן לצדדים והן לבית המשפט ביום 17.04.2011. משכך, אין מקום להתיר את הסתייגויותיו של התובע משאלות ההבהרה שהועלו בדיעבד בשלב הגשת הסיכומים ולאחר שכבר נתקבלו תשובות המומחה לשאלות אלו. כפי שפעלה הנתבעת בהתאם להחלטת בית המשפט ועמדה על זכותה להגיש שאלות הבהרה למומחה בית המשפט, זכות שווה עמדה לטובתו של התובע, אך הוא בחר שלא לממשה.

בהתייחס לחוות דעת המומחה לגופה, נטען כי חוות הדעת ערוכה במקצועיות, סדורה היטב ונתמכת בשלל מסמכים ונתונים שהציגו הצדדים בפני המומחה, זאת לעומת כתב הכמויות של המהנדס עמאשה אשר נערך בכלליות וללא כל פירוט מינימאלי באשר לאופן חישוב כמויות הברזל הנטענות.